הקונספט:

הפרויקט נולד מתוך רצון להחזיר למותגי הגלידה הנוסטלגיים של שטראוס את הניצוץ בעיניים. לקחתי את הטעמים שכולנו גדלנו עליהם ושידכתי אותם לשפה הוויזואלית הדרמטית של הקרקס האמריקאי של פעם. התוצאה היא לא רק עיצוב מחדש, אלא חוויה משחקית ואינטראקטיבית שיוצרת חיבור רגשי מיידי, כי בסוף, כולנו ילדים שרוצים גלידה. 

האתגר:

האתגר הגדול היה לייצר שפה גרפית אחת, הדוקה ומלאת אופי, שתצליח לאחד מותגים שונים לגמרי כמו שוקובו, קרמיסימו וטופטן תחת קורת גג אחת. הפתרון? הפכתי את אוהל הקרקס לבמה המרכזית שלנו, שבה כל שלגון מקבל את ה"נאמבר" שלו בתוך שפה ויזואלית עשירה וקוהרנטית.

לב הפרויקט: הפרזנטור שאי אפשר להמיס אלמנט המפתח והלב הפועם של הפרויקט הוא הפיכתו של שלגון המגנום האיקוני לפרזנטור חי ובועט. החלטתי להעניק למותג פנים אנושיות (Anthropomorphism) ולהפוך אותו לדמות המרכזית שמובילה את המופע.

המגנום כ"כרוז הקרקס": איירתי דמות כריזמטית עם חיוך ממזרי, מגבעת גבוהה ואקדח קונפטי, שמשדרת חיות והומור. המגנום הוא לא רק איור, הוא המארח. הוא זה שפותח את האריזה, מזמין את השחקנים פנימה ומעניק למותג הוותיק אישיות שחורגת מגבולות העטיפה. הוא מופיע כאלמנט מרכזי באריזות ובקלפי הפתיחה, ומוודא שהקהל לא יוריד את העיניים מהבמה.

*זהו פרוייקט סטודנטיאלי , שנעשה במסגרת לימודי תקשורת חזותית.